המסע — כרבע שעה, ואין בו תשובות נכונות

העיקרון של המרחב הזה פשוט: הקול שלכם נשמע ראשון. אף פירוש, אף תורה ואף מורה לא מופיעים לפני שאתם אמרתם את שלכם. כך בדיוק ראתה את זה אסתר — שיר שייך למי שמקשיב לו.

1. 1מקשיביםבוחרים שיר לפי תחושה, ופשוט מקשיבים לו — עוד לפני המילים.
2. 2מרגישיםרושמים מה ההאזנה עוררה: מילה, תחושה, תמונה.
3. 3קוראים ובוחרים שורהקוראים את המילים ומסמנים שורה (או כמה) שעוצרת אתכם.
4. 4שוהיםנשארים רגע עם השורה. משתפים אם מתחשק — הזמנה, לא חקירה.
5. 5שורה עלומהבוחרים שורה שדווקא פחות מובנת, ונותנים לה רגע של שקט.
6. 6מציעים פירושיםבלי למהר לפתור: שניים־שלושה פירושים אפשריים, משלכם.
7. 7מזקקיםאיזה רגש השיר משאיר בכם בסוף הדרך?
8. 8משפט אחד לחברמנסחים את השיר במשפט אחד — כאילו אתם מספרים עליו לחבר.
9. 9בסוף — קולות נוספיםנקודות מבט נוספות על המילים שבחרתם — מן היהדות, מן הבודהיזם, מחשבות של אסתר מתוך ראיונות ועוד. לא כדי לתקן, אלא כדי להוסיף. בסוף נוצר דף אישי שאפשר לשמור או להדפיס.

הכתיבה שלכם נשמרת על המכשיר הזה בלבד — בלי הרשמה ובלי שם. בסוף המסע אפשר להדפיס או לשמור את הדף האישי.